אין לך בכל העולם שיעמדו לפני הקב"ה, אלא התשובה והתפילה של האדם ג' מיני תשובה הן בכתוב הזה, תפילה, שוועה, דמעה, וכולם כתובים בכתוב הזה, שִ-מְעה תפלתי ה' ושוועתי האזינה, אל דמעתי אל תֶחֱרש כל השלוש חשובות לפני הקב"ה, ומכולן אין חשובה בהן כמו הדמעה. כי בדמעות מתעוררים והולכים הלב והרצון וכל הגוף, ובי"ג שערים באים לפני הקב"ה תפילה כתוב בה שמיעה, שכתוב שִמעה תפלתי ה' שוועה כתוב בה ושוועתי האזינה. דמעה אינה כאלו, אלא יותר מכולן, שכתוב אל דמעתי אל תחרש תפילה, לפעמים שהאדם מתפלל תפילתו והקב"ה שומע, אבל אינו רוצה לעשות בקשתו, והוא שותק אליו, ואינו משגיח עליו, שהרי לא כתוב בה אלא שמיעה בלבד שוועה יותר חשובה מתפילה, שצועק ברצון הלב לפני אדונו. ומשום ששׂם רצונו יותר, כתוב בה האזינה. כמי שמטה אוזנו אל הדבר. ועם כל זה שותק, ואינו רוצה לעשות רצונו. אבל דמעה היא בלב וברצון כל הגוף, ומשום זה כתוב בה, אל דמעתי אל תחרש אין כל הדמעות באות לפני המלך. דמעות של כעס ודמעות של מוסֵר דין על חברו, אינן באות לפני המלך. אלא הדמעות של תפילה ותשובה, והמתפללים תפילה מתוך צרתם, כולן בוקעות רקיעים ופותחות שערים, ובאות לפני המלך ביום שנחרב ביהמ"ק, כל השערים ננעלו ושערי דמעות לא ננעלו. כתוב בחזקיה, שמעתי את תפילתך ראיתי את דמעתך. כלומר ראייה ממש מתוך הדמעות ולעת"ל, כתוב, ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים. יש דמעות לטוב, ויש דמעות לרע. לטוב, שהן של היצה"ט. לרע, שהן של היצה"ר. על דמעות שבצרה ודמעות התפילה, כתוב, בבכי יבואו ובתחנונים אובילם