והאֵם רובצת על האפרוחים ישראל מצפצפים אליה בכמה צפצופים של התפילות, והיא אינה רוצה לרדת אליהם, להאיר מלמעלה למטה, שאינה רוצה לשנות מקטנות, שרובצת, ומאירה רק מלמטה למעלה מה עושים ישראל? לוקחים עימהם האם, השכינה, וקושרים אותה בקשר של תפילין וכשמגיעים לק"ש, קוראים בניה בשש מילים הייחוד, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, חג"ת נה"י דז"א מגדלוּת. והם יורדים אל אימם, השכינה, וקושרים אותם עימה בייחוד בשכמל"ו. וכתוב, אשר תקראו אותם, שתקראו הו"ק דגדלות דז"א, שיאירו בשכינה, שאז תאיר את החסדים מלמעלה למטה, שהוא עונתה, זמן הזיווג שלה. וכתוב מועדיי, כלומר, אשר תקראו אותם במועדיי, בעונה שלי רבי שמעון ברח למדבר לוד, ונחבא במערה אחת, קרה להם נס, ויצא להם חרוב הוא ורבי אלעזר בנו אחד ומעיין מים אחד. אכלו מאותו החרוב, ושתו מאותם המים. ואליהו היה בא אליהם ב' פעמים בכל יום, ולימד אותם. ואיש לא ידע מהם