המשלח מעיינים בנחלים. יַשְׁקו כל חַיְתו שָׂדיי. מקראות אלו אמר דוד המלך ברוח הקודש, ויש להסתכל בהם בשעה שחכמה עליונה בטש בחקיקותיו, בעת שחו"ב עליונים הזדווגו, אע"פ שחכמה עליונה נסתר שבכל הנסתרות, כי בחו"ב עליונים, שהם או"א עילאין, אין הי' יוצא מאויר, הוא פתח ונמשך ממנו נהר אחד, מלא בשערים עליונים, בינה, ישסו"ת, שבהם יוצא הי' מאויר ומושפע מהם חכמה וחסדים המשיל עניין זה של או"א עילאין וישסו"ת, כמו מעיין ומקור המים, הממלא אגם גדול. ומן האגם נמשכים מעיינות ונחלים ונהרות לימין ולשמאל, כך או"א וישסו"ת בשביל דק אחד שלא נודע, בזיווג היסודות דאו"א עילאין, שהם בלתי נודעים, שבהם אין הי' יוצא מאויר, נמשך ויוצא אותו הנהר, הנמשך ויוצא מן עדן, הבינה, שיצאה מראש א"א בעת קטנות, וחזרה לראש א"א בעת גדלות, שע"י יציאה וביאה זו, הוא ממלא אותו הנחל העמוק, ישסו"ת, בדומה לאגם המים הגדול, המתמלא מן המעיין והמקור, שהם או"א עילאין. ומשם נמשכים מעיינות ונחלים לז"א ומלכות, ומתמלאים ממנו בחכמה וחסדים. כמ"ש, המשלח מעיינים בנחלים. אלו הם הנהרות העליונים הקדושים של ז"א, של אפרסמון הטהור, אוירא דכיא, שחג"ת של ז"א מקבלים מאו"א עילאין, אפרסמון הטהור. כלומר, בין הרים יהלכון, חג"ת דז"א, הנקראים הרים. וממנו מקבלת המלכות וז"א ומלכות שותים כאחד מאותו המעיין של נחל העליון הקדוש הנמשך ויוצא, שהוא ישסו"ת אחר ששתו ז"א ומלכות, ישקו כל חיתו שׂדיי, שכתוב, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים. אלו ד' ראשים הם כל חיתו שׂדיי, שהם ד' חיות, אריה שור נשר אדם, שהם המרכבה של המלכות. והם כלל של כל המחנות וכל הצבאות שבבי"ע