מי שממית עצמו על התורה, שהיא יקרה, התורה מתקיימת בו ואינה נפסקת ממנו מה שאין כן, מי שאינו משתדל בה, אלא אע"פ שעושה מצוות חכמים, ששומע מחכמים ועושה, הוא משמש שלהם, עבד ולא בן. אלא אם הוא עבד נאמן, אדונו משליט אותו על כל אשר לו אבל מי שאינו עוסק בתורה, ואינו משמש חכמים, לשמוע מהם המצוות, לקיים נעשה ונשמע, אלא שחוטא ועובר על לא תעשה, הוא שקול ודומה לאוה"ע עכו"ם, בניו של ס"מ ונחש, שנאמר בהם, וכסילים מרים קלון, שלא רצו לקבל התורה. כי כל שאין בו תורה אין בו כבוד, שנאמר, בהם כבוד חכמים ינחלו