דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לראות בגנים וללקוט שושנים כל השירים קודש, ושה"ש קודש קודשים. כנ"י, המלכות, משבחת להקב"ה, ואומרת לו, דודי. וכמ"ש, דודי צח ואדום בשעה שיהיה חצות לילה, שלהבת אחת מתעוררת ובאה תחת כנפי התרנגול, וקורא. ובאותה שעה הקב"ה יורד אל גנו, שהוא גן העדן העליון ובאותה שעה מתעורר התרנגול של מעלה, ואומר, קומו כל אלו שהשינה בחוֹרי עיניהם. הנה השעה היא, שתתחבר האיילה, המלכות, בבעלה, ז"א. אשרי אדם שיקום בחצות לילה לעסוק בתורה, שהקב"ה וכל הצדיקים מקשיבים לקולו כמ"ש, היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני בשעה זו, מי שעוסק בתורה מושפע עליו חוט א' של חסד. ובשעה זו הקב"ה יורד לגנו, מלכות. ירד לערוגות הבושם. בשׂמים הוא הארת חכמה. ראש הוא ג"ר. ואלו הם הצדיקים שיש להם אלו המוחין דבשמים ראש, ע"כ נקראו ערוגות הבושם לרעות בגנים, בב' גנים, בגן עדן של מעלה, בבינה, ובגן עדן של מטה, במלכות, הנקראים העוה"ז, מלכות, והעוה"ב, בינה. ללקוט שושנים, הם הצדיקים העוסקים בתורה, ששפתותיהם דובבות תורה. כמ"ש, שושנים. אל תקרא שושנים אלא ששונים, שהם שונים תורה. שאפילו בקבר שפתותיהם דובבות תורה. ועליהם נאמר, וללקוט שושנים, שלוקט אותם מהעוה"ז לפני זמנם. כדי שלא יחטאו