בשעה שהחשיך הלילה והשערים נסתמים מתעוררת הנוקבא של תהום הגדול, וכמה גדודי מזיקים נמצאים בעולם. אז מפיל הקב"ה שינה על כל בני העולם, ומפיל שינה אפילו על כל אלו, שיש בהם התעוררות חיים, הצדיקים. והרוחות משוטטים בעולם, ומודיעים לבני אדם בחלומם, דברים, מהם שְׁקרים ומהם דברי אמת. ובני אדם נקשרים בשנתם כשהתעורר רוח צפון ונחלק הלילה, שלהבת יוצאת ומכה תחת כנפיו של התרנגול, והוא קורא והקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים ואז כרוז יוצא וקורא, וכל בני העולם מתעוררים במיטתם, אלו שיש בהם התעוררות חיים, עומדים ממיטתם לעבודת ריבונם, ועוסקים בתורה ובתשבחות של הקב"ה עד שבא הבוקר כשבא הבוקר, כל הצבאות והמחנות של מעלה משבחים להקב"ה. אז כמה שערים נפתחים לכל הצדדים. והשער של אברהם, החסד, נפתח בכנ"י, המלכות, לזמֵן לכל בני העולם ליהנות מהחסדים - מה שהיה כבר הוא ואשר להיות מה שהיה כבר הוא, מטרם שברא הקב"ה עוה"ז, היה בורא עולמות ומחריבם, שזה שבירת הכלים, עד שעלה ברצון של הקב"ה, לברוא עוה"ז, ונועץ עם התורה, שהיא קו האמצעי. אז הוא ניתקן בתיקוניו, והתעטר בעטרותיו, וברא עוה"ז. וכל מה שנמצא בעוה"ז, היה אז לפניו, בעת הבריאה, וניתקן לפניו