מה ראה שלמה המלך, שהביא דברי אהבה בין עולם העליון, ז"א, ובין עולם התחתון, המלכות? והתחלת שבח האהבה, שהביא ביניהם, יישקני. אלא אין אהבה של דבקות רוח ברוח זולת נשיקה, ונשיקה בפה, מעיין של הרוח והמוצָא שלו, וכשנושקים זה לזה מתדבקים הרוחות אלו באלו ונעשו אחד. ואז הוא אהבה אחת נשיקת אהבה מתפשטת לד' רוחות, וד' רוחות מתדבקים יחד, והם תוך האמונה, המלכות, וד' רוחות עולים בד' אותיות, והן האותיות שהשם הקדוש תלוי בהן, ועליונים ותחתונים תלויים בהן, והשבח של שה"ש תלוי בהן. והן ד' אותיות אהב"ה. והן מרכבה עליונה חו"ג תו"מ, והן חיבור ודבקות ושלמות הכול ד' אותיות אהב"ה, ד' רוחות של אהבה ושמחה של כל איברי הגוף בלי עצבות כלל. כי ד' רוחות בנשיקה, כל אחד כלול בחברו, רוח ז"א כלול במלכות, ורוח המלכות כלול בז"א, וכשהרוח הזה כלול ברוח האחר, והאחר כלול בזה, נעשו בכל אחד ב' רוחות יחד, רוח של עצמו ושל חברו הכלול בו ואז מתחברים בדבקות אחת. והם ארבע בשלמות, ב' דז"א וב' דמלכות, ונובעים זה בזה ונכללים זה בזה וכשמתפשט הארתם לעוה"ז, נעשה מאלו ד' רוחות פרי אחד, רוח אחד, הכלול מד' רוחות. וזה חוזר ועולה ובוקע רקיעים, עד שעולה ויושב אצל היכל אהבה, שכל אהבה תלויה בו. ורוח ההוא נקרא ג"כ אהבה. וכשהרוח עולה, מעורר את ההיכל להתחבר למעלה עם היכל השישי, היכל הרצון, ששם הנשיקין ד' אותיות לד' רוחות, והן ד' אותיות אהב"ה. כי רוח ז"א הוא א'. רוח המלכות הנכלל בז"א, אות ה' רוח המלכות ה', ורוח ז"א הנכלל במלכות הוא ב' הפרי שלהם נקרא אהבה. כי כשמתחברים זה בזה, ז"א במלכות בחיבור הנשיקין, מיד מתעורר זה בצד זה, הרוח של המלכות מתעורר ונכלל ברוח של ז"א, ורוח של ז"א נכלל ברוח של המלכות, וע"כ מיד יוצאת ה', רוח המלכות הנכלל עם א', רוחו דז"א, ומתחברת בא' ומתדבק בדבקות ובאהבה. ומתעוררים ב' אותיות אחרות, ה', רוחה של המלכות, עם ב', רוחו של ז"א, הנכלל במלכות, ונכללו רוחות ברוחות בדבקות האהבה