לדעת כי הוי"ה הוא האלקים זהו כלל של כל האמונה, של כל התורה, הכלל של מעלה ומטה. כלל של כל האמונה, המלכות. כי השם אלקים הוא מלכות. הכלל של כל התורה, זהו תושב"כ, השם הוי"ה, ז"א. וזהו התשבע"פ, המלכות, השם אלקים. והכול אחד, הוא הכלל של האמונה, משום שהוי"ה הוא האלקים, הוא שם מלא. האמונה, הנקרא שם, שבייחוד הזה היא מלאה ושלמה. והוא, הוי"ה אחד ושמו אחד. הוי"ה אחד, הוא, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. זהו ייחוד אחד. ושמו אחד, הוא, בשכמל"ו. שזהו ייחוד אחר, שיהיה שמו אחד, המלכות. וכתוב, הוי"ה הוא האלקים, כשהם בייחוד אחד איך אתה אומר, שהכתוב, הוי"ה הוא האלקים הוא כעין שכתוב, הוי"ה אחד ושמו אחד, והלוא אינו דומה? שאם היה כתוב, ה' אחד ושמו הוא אחד, הייתי אומר כך. אבל כתוב, הוי"ה אחד ושמו אחד האם לא היה צריך לומר כאן, הוי"ה הוא האלקים הוא. ואז היה נראה כמו, הוי"ה אחד ושמו אחד? אלא הכול אחד, כי כשמתייחדים שני שמות אלו, זה בייחוד אחד וזה בייחוד אחד, כמ"ש, ה' אחד ושמו אחד. אז נעשו ב' השמות אחד, ונכללים זה בזה, ונעשה הכול שם שלם בייחוד אחד. ואז, הוי"ה הוא האלקים, כי הכול נכלל זה בזה להיות אחד. וכל עוד שלא התייחדו כל אחד, זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, אינם נכללים זה בזה שיהיו הכול אחד