את, רומז על המלכות, הנקראת אתברכו את ה' את, זהו שבת של כניסת השבת, ליל שבת, מלכות ברוך ה' המבורך. ברוך, הוא מוצָא הברכות ממקור החיים, והמקום שממנו יוצא כל שיקוי להשקות לכל, יסוד הבינה. ומשום שהוא מקור המשפיע באות הברית, ביסוד דז"א, קוראים אותו המבורך, שהוא הנביעה של הבאר, שהיסוד, הנביעה של מלכות הנקראת באר. וכיוון שהברכות מגיעות ליסוד דז"א, הרי ודאי שהבאר מתמלאת, שאינם נפסקים מימיו לעולם, החסדים, הנקראים מים וע"כ לא אומרים, ברוך את ה' המבורך, אלא ברוך ה'. כי אם לא היה מגיע ליסוד דז"א, הנביעה ממקור העליון, מיסוד דבינה, לא היה מתמלאת הבאר כלל, המלכות. כי אין המלכות יכולה לקבל אלא מיסוד דז"א. וע"כ אומרים, המבורך, שהוא יסוד דז"א. מבורך, משום שמשלים ומשקה לעולם ועד, שזהו שבת של כניסת השבת, המלכות. ואנו מביאים הברכות במקום שנקרא מבורך, יסוד דז"א. וכיוון שמגיעות שם, כולן נמשכות לעולם ועד, המלכות וזהו, ברוך ה' המבורך, עד היסוד דז"א, שנקרא מבורך, מגיעות הברכות מעולם העליון, בינה. וכולן נמשכות לעולם ועד, המלכות, להתברך ולהישקות ולהיות שלמה כראוי, מלאה מכל ברוך, זהו מקור העליון, יסוד דבינה, שכל הברכות יוצאות ממנו וכשהלבנה נשלמת, אנו קוראים אותה ג"כ, ברוך, כלפי התחתונים. אבל ברוך שכאן, הוא מקור העליון הויה, זהו אמצעי שבכל צדדים העליונים, ז"א, קו אמצעי. המבורך, זהו שלום בית, יסוד דז"א, שנקרא שלום, הנביעה של הבאר, להשלים ולהשקות הכול לעולם ועד, עולם התחתון הצריך להתברך, והשמן והגדלות, השפע, הנמשך בברוך ה' המבורך, הכול בשביל לעולם ועד, שהוא המלכות