שלמה המלך הסתכל והיה רואה, שאפילו בדור ההוא, שהיה יותר שלם מכל דורות אחרים, לא היה רצונו של מלך העליון, שיתגלה חכמה כל כך על ידו, ושיתגלה התורה שהייתה סתומה מתחילה. ובא ופתח לה פתחים. ואע"פ שפתח, הם סתומים. חוץ מאלו החכמים שזכו ומגמגמים בהם, ואינם יודעים לפתוח בהם פה. ודור זה שרבי שמעון שורה בתוכו, רצונו של הקב"ה בשביל רבי שמעון, שיתגלו דברים סתומים על ידו אבל תמֵהַ אני על חכמי הדור, איך עוזבים אפילו רגע אחד מלעמוד לפני רבי שמעון ללמוד תורה, בעוד שרבי שמעון נמצא בעולם. אבל בדור הזה לא תישכח החכמה מהעולם, אוי לדור כשהוא יסתלק, והחכמים יתמעטו, והחכמה תישכח מהעולם