בשעה שהאדם בא לעולם, מיד היצה"ר בא עימו כמ"ש, לַפֶּתַח חטאת רובץ. חטאת ומקטרג עליו תמיד, רובץ, הוא היצה"ר. לַפֶּתַח, לְפֶתַח בית הרחם, כלומר, תכף עם היוולדו של האדם דוד קרא את היצה"ר בשם חטאת. כמ"ש, וחטאתי נגדי תמיד. משום שבכל יום עושה את האדם להחטיא לפני ריבונו. ויצה"ר זה אינו סר מן האדם מיום היוולדו עד עולם. והיצה"ט בא אל האדם מיום שבא להיטהר