בנֵי עליון, קדושים עליונים ברוכי העולם בעלי מוח האגוז, הֵאספו לדעת, כי ציפור יורדת בכל יום, מתעוררת בגן, שלהבת אש בכנפיה. בידה ג' מַגרפות, כלומר יָעִים, חדות כחרב, מפתחות האוצרות ביד ימינה קוראת בכוח לצדיקים שבגן עדן, מי מכם שפניו מאירים, שזכה לחכמה, שנאמר, חכמת אדם תאיר פניו, שנכנס ויצא והתחזק בעה"ח, שזכה לג' קווים: נכנס בקו ימין, ויצא בקו שמאל, והתחזק בעה"ח, קו אמצעי. הגיע בענפיו, חג"ת נה"י דז"א, עה"ח וענפיו. ונאחז בשורשיו, ג"ר דז"א. אוכל מפירותיו המתוקים מדבש, הארת החכמה שבנוקבא דז"א, שזה פרי מתוק שלו. הנותן חיים לנפש ורפואה לעצמו, הגוף שלו. מכריזה ואומרת, מי הוא הזוכה לכל זה, הוא מי שנשמר מהרהור רע, מהרהור המשקר בעה"ח, מהרהור המטמא את הנהר והנחל, מקורו של ישראל, מהרהור הנותן מוות לנפש ושבירה לעצמו