הקב"ה אינו דן את האדם כפי מעשיו הרעים שהוא עושה תמיד. כי אם היה עושה כן, לא היה העולם יכול להתקיים אלא הקב"ה מאריך אפו עם הצדיקים ועם הרשעים. ועם הרשעים מאריך אפו עוד יותר מצדיקים, כדי שישובו בתשובה שלמה, שיתקיימו בעוה"ז ובעוה"ב. כי אם בשוב רשע מדרכו, וְחָיָה בעוה"ז ובעוה"ב. משום זה מאריך אפו להם תמיד. או מטעם, שיֵצא מהם בעולם גזע טוב, כמו שיצא אברהם מתרח, שהוא הוציא גזע ושורש טוב בעולם אבל הקב"ה מדקדק תמיד עם הצדיקים בכל מעשיהם שעושים, משום שיודע, שלא יטו לימין או לשמאל. וע"כ הוא מנסה אותם. ולא בשביל עצמו הקב"ה מנסה אותם, שהרי יודע יִצְרם ותוקף אמונתם, ואינו צריך לנסותם. אלא שמנסה אותם, כדי להרים ראשם בזכות הניסיונות