כשישראל עוסקים בתורה, שמעלים מ"ן לזו"ן וממשיכים את קו האמצעי שהוא התורה, מתקיים העולם בשעה שמתעוררת חצות לילה, והקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, כל האילנות שבגן עדן מזמרים ומשבחים לפניו, כמ"ש, אז ירננו כל עצי יער מלפני ה', כי בא. הלילה, נוקבא מבחינת שליטתה עצמה, שעיקרה הארת קו השמאל, מהארת החכמה הנמשכת מנקודת השורוק שבאמא. ואין החכמה מאירה אלא מֵחזה ולמטה, כי מחזה ולמעלה של כל פרצוף שולטת המנעולא, ואין הארת החכמה יכולה להתגלות שם. וזו התחלקות הלילה לב' חצאים, כי נקודת חצות הלילה היא נקודת החזה בשעה שמתעוררת חצות לילה, הנוקבא, שמתעוררת לקבל המתקת הבינה, שתאיר מחזה ולמטה שבה, שזה גן עדן, והקב"ה נכנס לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, כלומר שהצדיקים מעלים מ"ן וממשיכים שם הארת קו אמצעי, שהוא הקב"ה המאיר בגן עדן. כל האילנות שבגן עדן מזמרים ומשבחים לפניו, כמ"ש, אז ירננו עצי יער. עצי היער הם אילנות סרק, שאינם עושים פירות. ומטרם ביאת הקב"ה, נבחנים ספירות הנוקבא כמו עצי היער, שאין בהם פירות. ואחר שהארת הקב"ה נכנסת שם ע"י הצדיקים, אז ירננו עצי היער מלפני הויה, כי בא והם עושים פירות