הכוהנים ממשיכים ימין והלוויים ממשיכים שמאל ונכנסים היכל בהיכל, רוח שזה בלי זה אין שלמות ברוח, עד שמתחברים כולם במקומם, כראוי להם, איבר באיבר. שעולים לאצילות לזו"ן, וכל בחינה דז"א מתחברת בבחינה שכנגדה בהיכלות. ונשלמים זה מזה, ע"י זיווג דיסודות. ומתייחדים זה בזה, עד שנעשים אחד, ע"י זיווג דנשיקין. ומאירים זה בזה ע"י החיבוק אז נשמה העליונה מכולם, באה מלמעלה ומאירה עליהם, ומאירים כל הנרות, הספירות, בשלמות כראוי. עד שאותו אור העליון מתעורר, וכל ההיכלות נכנסים לקודש קודשים, להיכל השביעי, בזיווג דשביעי בשביעי. והיכל השביעי מתברך ומתמלא, כמו באר מים נובעים ואינם פוסקים. וכל ההיכלות מתברכים למעלה ולמטה כאן סוד הסודות, אור שלא נודע ולא נכנס בחשבון הע"ס, הרצון שאינו נתפס לעולם. כלומר, אור היחידה. כי הע"ס מתחילים מחכמה, חב"ד חג"ת נהי"מ, נמתק בתוכם לִפְנַי וְלִפְנים, ורצון ההוא אינו נודע ואינו נתפס אפילו במחשבה, לדעת אותו. ואז כל המדרגות מתייחדים ונעשים רצון אחד עד א"ס כי בעת שאור היחידה מתמתק ומתלבש לפנַי ולִפְנים של המדרגות, מתייחדים בהארתו כל המדרגות, ונעשו רצון אחד מיוחד עד א"ס. והכול בשלמות מלמטה ומלמעלה, ומפנימֵי פנימיות עד שנעשו כולם אחד