פתח רבי שמעון ואמר, האזינו העליונים והתאספו אליהו, התחתונים, בעלי הישיבה של מעלה ושל מטה אני משביע אותך, קבל רשות מהקב"ה, ורד כאן. כי מלחמה גדולה הזדמנה לך. חנוך מט"ט, רד כאן, אתה וכל בעלי הישיבה שתחת ידך, כי לא לכבודי עשיתי זאת, אלא לכבוד השכינה כי אלו הצדיקים בעלי הזוהר ומכ"ש רבי שמעון, היו מחשבתם ודיבורם במעשה ממש, שכפי תכונת חידושי התורה שגילו, כן ניתקנו והסתדרו אחריהם תכף מדרגות העליונות בפועל ממש. שצדיקים בונים עולמות בחידושי תורה שלהם. וכיוון שרבי שמעון הכין עצמו כאן, להילחם עם הנחש הקדמוני ולהכניעו, ע"י ייחוד הקירטא (אבן הקלע), ולפתוח פתח בשביל באי עולם, שידעו גם הם, איך להכניע את הנחש ונודע, שאין אדם יכול לתקן במקום שאינו שם והיה רבי שמעון צריך להימצא בעת ההוא במקום מציאותו של הנחש, בכדי שיוכל להכניעו, ובכדי להיות בטוח, שלא יסתכן בהיותו במקום השפל הזה, לכן ביקש סיוע מאליהו, מט"ט ובעלי ישיבה העליונה והתחתונה