אמרו לו החברים, אם כל התירוץ על בריאת האדם הוא מפני שיכול לעשות תשובה, ויתקן את קלקולו, א"כ למה כל זה? מוטב היה, שלא לברוא החושך בנוקבא, והאדם לא יבוא לכלל חטא מלכתחילה? והשיב רבי שמעון לחברים, אם לא היה כך, שברא הקב"ה יצה"ט ויצה"ר, שהם אור וחושך, לא היה מצוות ועברות לאדם דבריאה. אלא שהאדם נברא משניהם, מאור ומחושך. וע"כ אומר הכתוב, ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע. כלומר, משום זה נוהג באדם מצוות ועברות. והוכן לו הבחירה. לבחור בין טוב לרע. אמרו לו, למה כל זה? הלוא מוטב היה, שלא ייברא החושך, ולא היה לאדם לא עונש ולא שכר, משייברא, ויחטא, ויגרום לכל אילו קלקולים הרבים שגרם בחטאו אמר להם, מן הדין היה לו לבראו באור וחושך, משום שהתורה נברא בשביל האדם, שכתוב בה עונש לרשעים ושכר לצדיקים, ולא יצוייר שיהיה שכר ועונש, אלא באדם דבריאה, הכלול מאור וחושך, כמ"ש, לא תוהו בְרָאה לָשֶבת יְצָרה. שלא נברא העולם להיות בתוהו בחושך לרשעים, אלא לָשֶבת יְצָרה, לתת שכר טוב לצדיקים. והשכר הוא השגת התורה, כמ"ש, כי מלאה הארץ דעה את ה' כי אורייתא וקב"ה חד הוא. ואם לא היה נברא האדם באור וחושך, שייתכן בו עניין הבחירה, בין טו"ר, ועניין שכר ועונש, לא היה אפשרות שיתגלה שכר הטוב הזה לצדיקים, המקובל בתורה, שנבראה בשבילו. אמרו החברים, ודאי שמענו עתה, מה שלא שמענו עוד עד היום. ועתה ברור, שלא ברא הקב"ה דבר מה, שאינו צריך לו