יש לדעת, שאין סדר הזמנים בנצח כמו בעוה"ז ונמצא, שבעת שחשב ה' לברוא העולם, הרי כבר נבראו אצלו כל הנשמות עם כל התנהגותן, עד הגמר בכל השלמות הנרצה מהן, כדי לקבל כל העונג והטוב, שחשב עליהן ליהנות אותן. כי אצלו, היהיה משמש כמו ההווה, ואין עתיד ועבר נוהגים בו. ובזה תבין מה שכתוב, הראה הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו וכן למשה. שלכאורה תמוה, כיוון שעוד לא נבראו, איך הראה אותם? אלא כמ"ש, שכל הנשמות וכל התנהגותן עד לגמה"ת, כבר יצאו לפניו במציאות והן נמצאות כולן בגן העדן העליון. ומשם הן יורדות ובאות בהתלבשות הגופים בעוה"ז, כל אחת ואחת בשעתה. ומשם הראה הקב"ה אותן לאדה"ר, ולמשה, ולכל הכדאים לזה וע"כ נאמר בזוהר, כמו שהם מתייחדים למעלה באחד, אף היא מתייחדת למטה באחד. כי קומת הזיווג הגדול שבגמה"ת, כמ"ש, יהיה ה' אחד ושמו אחד, הנה כבר יצאה למעלה קומה זו מכל הנשמות ומכל מעשים שבעולם, שייבראו עד גמה"ת, מבחינת נצחיותו, שכל העתיד משמש לו כהווה. ונמצא, עמוד האור הזה, המאיר מסוף העולם ועד סופו, שיאיר בגמה"ת, כבר עומד בגן העדן העליון ומאיר לפניו, כמו שיתגלה לנו בגמה"ת ונאמר, אחד כנגד אחד, כי הקב"ה אחד. כי לעת גמה"ת יאירו ב' הקומות אחד כנגד אחד. ואז יהיה ה' אחד ושמו אחד. ושנאמר, שאלו הדברים עושים קו מדָרֵי מעלה ומדָרֵי מטה. קו, המאיר מדָרֵי מעלה ומדָרֵי מטה, אחד כנגד אחד. כי אותה הקומה מאירה מדָרֵי מעלה, שהם הנשמות כולן, הנמצאות בגן העדן העליון. ומאירה מדָרֵי מטה, שהם כל הנשמות, אחר עוברן בפועל בהתלבשות הגוף בעוה"ז, ובאו לגמה"ת. כלומר, שאותם ב' הקומות מאירות בגמה"ת יחד. ואז מתגלה ייחודו, ה' אחד ושמו אחד