חכמי המשנה אמרו במשנתם "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם" כי "זה כל האדם" ואף גם זאת היתה כל ירידתו בעוה"ז לצורך עליה זו, אשר אין עליה למעלה הימנה, כי שכינת עוזו, תשכון ותתגדל בתוך בני ישראל כמ"ש "כי אני ה' שוכן בתוך בנ"י" ע"י עסק התורה והמצות בעשרה דוקא... וע"ז נאמר בקרבך קדוש ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה... כי ההשראה היא הארה עצומה מאור ה', המאיר בה בלי גבול ותכלית, ואינו יכול להתלבש בנפש גבולית כי אם מקיף עליה מלמעלה... כמו שאמרו חז"ל "כל בי עשרה שכינתא שריא"... כלומר... מתכונן ושורה עלינו במעשה ידינו בתורה ומצות ברבים דוקא.

ספר התניא, אגרת הקודש, פרק כג