הכתוב בכל מקום שיתאר השם יתברך שהוא ראשון - יתארהו שהוא אחרון. לרמוז שיש תואר אחד מורה על שניהם, והוא: שאין לו התלות בזמן. אמר ישעיהו "כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים" - רצה לומר: אין בכל הנמצאים מי שיתואר בשהוא ראשון והוא אחרון זולתי, כי כל הנמצאים מבלעדי, יקדם להם או יתאחר להם הזמן, ולזה הם אפשרי המציאות. אבל
אני אחר שאין לי התלות בזמן, אינני אפשר המציאות, אבל מחויב המציאות. ולזה סיים: "ומבלעדי אין אלהים" - כלומר: אין בכל הנמצאים מי שיהיה מחויב המציאות, רוצה לומר: יכול על הכול, זולתי, כי אין בהם מי שייפול עליו שם ראשון ואחרון - מבלעדי. ובעבור כן יתבאר כי אני לבדי האלוהים, רוצה לומר: מחויב המציאות.