הנה הצדיק, בשעת תפלתו, הוא בוודאי בדביקות ובקדושה, במחשבות טהורות וצלילות וזכות. ובעת אכילתו מחמת שהוא דבר גשמי, אז מורא עולה על ראשו לבל יתגשם וינתק מהקדושה ח"ו על ידי האכילה, ולכן הוא מתחזק ומתאמץ לקדש עצמו יותר ויותר בעת אכילתו, לדבק עצמו בקשר ודביקות גדול. ונמצא בעת אכילת הצדיק, הוא מקדש את עצמו יותר מבשעת תפלתו, אבל לא כן שאר העם, שבעת תפלתם יכולים להתקדש יותר מבשעת אכילתם. וזהו פירוש "וקוי ד' יחליפו כח", שהקדושה שאדם מקדש ומטהר עצמו בעת תפילתו ואכילתו, על ידי זה הוא נותן כח בפמליא של מעלה. "וקוי ה'" הם אותם הצדיקים השלימים המקווים ומצפים לתשועת ד' הוי"ה ברוך הוא, שיתמלא במהרה ושיהא השם שלם בקרוב, הם מחליפים הכח, פירוש מחליפים משאר העם, שאצל ההמון עם בשעת תפלתם הם יותר בקדושה אבל הם מקדשים ומטהרים עצמם באכילתם יותר ויותר מבשעת תפלתם. (נועם אלימלך)