אמרו רבותינו ז"ל איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוים בה, “בכל דרכיך דעהו”, פירוש שאפילו בדרכיך שאתה עושה לצורך גופך, דע את ה' ועשה את הדברים לשמו יתברך, כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והשכיבה והקימה והתשמיש והשיחה. כל צרכי גופך יהיו כולם לעבודת בוראך, או לדבר הגורם לעבודתו:
אכילה ושתיה כיצד. אין צריך לומר שלא יאכל וישתה דברים האסורים ח"ו, אלא גם בדברים המותרים אם היה צמא ורעב, ואכל ושתה להנאתו אינו משובח, אלא יתכוין באכילתו ושתייתו שיהיה לו כח לעבודת הבורא. לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאוה לו ככלב וחמור, אלא יאכל דברים המועילים וטובים לבריאות הגוף. ויש אנשי מעשה שקודם אכילה אומרים, הנני רוצה לאכול ולשתות כדי שאהיה בריא וחזק לעבודת הבורא יתברך שמו.