מפני שהנשמות כלולות יחד, יש בזה חלק זה ובזה חלק זה, ולכך אינו דומה מרובים העושים את המצוה, וכל זה מפני כללותם, ולכך פירשו רז"ל (ברכות מ"ז ב') על הנמנה מעשרה ראשונים בבית הכנסת, אפילו מאה באים אחריו, מקבל שכר כנגד כולם, מאה כמשמעו, מפני שהעשרה הם כלולים אלו באלו, הרי הם עשר פעמים עשרה, הרי הם מאה, וכל אחד מהם כלול ממאה. אם כן אפילו יבואו מאה, הוא יש לו שכר מאה, וכן מטעם זה ישראל ערבים זה לזה, מפני שממש יש בכל אחד חלק אחד מחברו, וכשחוטא האחד פוגם עצמו ופוגם חלק אשר לחבירו בו, נמצא מצד החלק ההוא חבירו ערב עליו, ואם כן הם שאר זה עם זה.