כלל הדבר, המביא לידי שמירה מקטנות שכל והפסק הדביקות הוא ההתקשרות והאהבה ושלום האמיתי בדבוק חברים, אכן אם לא זה ולא זה, הוא בהסתר פנים ח"ו, ה' יצילנו מזה. ואם ח"ו ימהר לבו להפרידו מבני אדם מאיזה שנאה וקנאה, תיכף ירוץ אל אחיו החברים המקשיבים לקול ה' באמת, לאמור "אחי ונפשי הצילני נא והשמיעיני נא דבר ה' ירפא את לבבי ההרוס", וירגיל עצמו תמיד להכניס בלבו אהבת חברים עד כלות הנפש ממנו, ולהאריך בזה עד שתדבק נפשו, ואיש באחיהם ידבקו, וכשיהיו כולם כאיש אחד, יהיה אחד שוכן בתוכם ויהיו מושפעים מאתו ית' ברוב ישועות ונחמות, ויתנשאו בעילוי גוף ונפש.