צריך שידמה לו שחברו עובד את ה' יותר ויותר ממנו ועל ידי זה הוא מתחזק את עצמו בעבודת ה' יותר, כי האדם צריך תמיד לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי. וזהו שאמרו בגמרא לעתיד כל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חברו ולכאורה קשה, וכי זה התענוג יהיה לעתיד שיכוה מחופתו של חברו?
אלא הענין הוא כמו שאמרנו, שבעולם הזה נדמה לכל אחד ואחד שהוא עובד ה' יותר מחברו, ולעתיד כשיתן ה' לצדיקים שכר בשביל מעשיהם הטובים, יתן לכל אחד ואחד כפי מעשיו, כן ישיג השגות אלהותו ית', ויראה שחברו השיג יותר ממנו, ויבין שחברו כיוון במעשיו הטובים בעולם הזה לשם שמים יותר ממנו, ולכן השיג יותר ממנו, וקנאת סופרים תרבה חכמה, ויתחזק על ידי זה בעבודת ה' יותר ויותר וישיג על ידי זה השגות אלהות יותר. וזהו כל אחד נכוה מחופתו של חברו, פירוש, לשון התלהבות, על ידי שיראה שחופתו של חברו גדולה משלו, תבער בו אש ויתלהב נפשו לעבודת הבורא ית' יותר וישיג השגות אלוהות יותר.