כתוב במדרש [על עמלק] "אשר קרך בדרך", שהוא לשון קרירות, היינו שכיבה האש אהבתם וקיררו אותה, שהיו מתחלה בחמימות ובהתלהבות לאהוב זה את זה, ועמלק הביאם לידי קרירות וצינן את אהבתם מלאהוב אחד את חבירו. ועל ידי מה הקרירם, על ידי התנשאות וגאוה, שעמלק גימטריא ר"ם שהוא לשון התנשאות וגבהות וגאוה, מפני שעיקר הדבר שמביא לאהוב אחד את חבירו הוא על ידי שכל אחד ואחד שפל ומבוזה בעיני עצמו, שמוצא תמיד חסרונות בכל מעשיו ורואה את צדקתו ומעשיו של חברו וגדול מאד בעיניו, על ידי כן אוהב את חבירו והוא באחדות עמו. להבדיל אם הוא גדול בעיני עצמו והוא בגאוה, אזי ממילא רואה חסרונות של חבירו ועל ידי כן הוא שונא אותו, לפי שחבירו שפל מאד בעיניו. ועמל"ק גימטריא ר"ם והוא הקריר את ישראל מחמימות והתלהבות שהיה להם מקודם לאהוב זה את זה.