יש לדעת, מה שנדמה לאדם דברים שבסתירה להשגחת טו"מ, הוא בכדי שיהיה מוכרח להמשיך אור עליון על הסתירות, בזמן שרוצה להתגבר על הסתירות. אחרת א"א לו להתגבר. ושזה נקרא רוממות ה', שממשיך בזמן שיש לו הסתירות, דינים. שהסתירות יכולות להתבטל, אם רוצה להתגבר עליהם, רק אם ממשיך רוממות ה'. נמצא, שהדינים האלו הגורמות להמשכת רוממות ה'. ז"ש "וישלך אדרתו אליו". שאח"כ היה מיחס כל אדרת שער לה', שראה, שה' נתן לו אדרת הזו בכוונה, להמשיך אור עליון עליהם.
אולם זה יכולים לראות רק אח"כ, לאחר שכבר זכה לאור השורה על הסתרות ודינים, שהיה לו מתחילה. כי רואה, שבלי השערות, הירידות, לא היה מקום לאור עליון שישרה שם, כי אין אור בלי כלי. לכן רואה שכל הרוממות ה' שהשיג, היה בגלל השערות והסתירות שהיה לו. וז"ש "אדיר במרום ה'", שע"י האדרת זוכה לרוממות ה'.
וז"ש "רוממות אל בגרונם". שע"י הגירעונות בעבודת ה', זה גורם לו, שירומם עצמו לעלות למעלה. כי בלי דחיפה מתעצל לעשות תנועה, ומסכים להישאר במצב שבו הוא נמצא. משא"כ אם יורד למדרגה יותר נמוכה מכפי שמבין, זה נותן לו כוח להתגבר, שאינו יכול להישאר במצב כ"כ גרוע, היות שהמצב שירד, לא יכול להסכים להישאר. לכן מוכרח כל פעם להתגבר ולצאת מהמצב של הירידה. ואז עליו להמשיך רוממות ה'. זה גורם לו להמשיך מלמעלה כוחות יותר גבוהים, אחרת נשאר בתכלית השפלות.
נמצא, שכל פעם ע"י השערות הוא הולך ומגלה את רוממות ה', עד שמגלה שמותיו של הקב"ה, הנקראים י"ג מדות של רחמים. וז"ש "ורב יעבוד צעיר", "רשע יכין וצדיק ילבש", "ואת אחיך תעבוד". שכל העבדות, הסתרות שהיו, היו נראים כאילו מפריעים לעבודה, אלא שהיו עובדים נגד הקדושה, רואים עכשיו, שזכה לאור ה', השורה על אלו הסתירות, רואים להיפך, שהיו משמשים לקדושה, שע"י היה מקום, שהקדושה יכולה להתלבש בלבושים שלהם. שזה נקרא "רשע יכין וצדיק ילבש", שנתנו כלים ומקום עבור הקדושה.