האדם, שלא זכה עדיין להקדיש כל תנועותיו בלתי לה' לבדו, ואין הסוס משתווה בתנועותיו למתג ורסן של רוכבו, אלא בהיפך כביכול, ומשליט השפחה על גברתה - זה נקרא בחינת "אחור". פירוש, שאל תדמה בדעתך, שאתה מתרחק מהקדושה, כי "והעולה על רוחכם היו לא תהיה". כה אמר ה': "אם לא ביד חזקה". כי לא ידח ממנו נידח, וכל הגלגל מתגלגל לבא אל הקדושה לשורשו. ואם כן, אעפ"י שנראה שהסוס מוביל את הרוכב, כחפצו הנבזה כביכול, אבל האמת אינו כן, אלא הרוכב מוביל את הסוס לחפצו. אך אינו מתגלה עתה ב"הווה", זולת ב"יהיה". נמצא, כי בבחינה זו הוא ג"כ חיבור, אלא "אחור באחור", ז"א, שלא ברצון הלובש ושלא ברצון המלביש.