כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו של הבורא, שאנו טועמים בעוה"ז, אע"פ שמתחילה הן מפרידות אותנו מהבורא, אבל אם למרות הסתירות, אנחנו מתאמצים לגלות את ייחודו של הבורא, באהבה, ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו - אז כל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבתנו לבורא, וכל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער להשגת חכמתו. כי בכל סתירה טמונה ההזדמנות לגלות את הבורא. ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק. כי כוחות הפירוד כולם, מחֶשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר נעשה מתוק. באופן, שבשיעור הזה, שהיה להם קודם לכן כל הנהגות השגחתו לכוחות הפירוד, התהפכו להם עתה כולם לכוחות הייחוד. ונמצאים מטים בכך את כל העולם כולו לאחדות.