האדם צריך להתפלל בעד חבירו, שהרי למען עצמו אין האדם יכול לפעול כל כך, כיוון שאין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים. אבל בכך שהאדם מתפלל על חבירו, הוא בעצמו נענה. יוצא, שכל אחד פועל בשביל חברו, עד שכולם נענים בערבות הדדית. כל אדם, בכך שמתפלל בעד חברו, מתיר אותו מבית האסורים – וכך כולם זוכים לצאת מהאגואיזם שלהם.