האדם צריך להשקיע מאמצים כדי שתתגלה בו אהבה לחברו. ו"מאמץ" פירושו פעולה מעל הדעת. כי איך אפשר להצדיק את החבר בדעת, בזמן שהדעת שלו מראה לו שחבירו שונא אותו? ואיך יוכל להכניע את עצמו בפני חבירו במצב כזה?
התשובה: כיוון שהוא רוצה להשיג דביקות בבורא על ידי השתוות הצורה, כלומר, לעלות מעל הטבע שלו, מדוע הכנעה זו קשה כל כך? משום שהוא צריך לבטל את האהבה העצמית שלו, ולחשוב כל החיים שלו רק על לעבוד לתועלת הזולת, החל מאהבת הזולת בין אדם לחבירו ועד לאהבת הבורא.