אם יש לאדם אהבה לחברים, החוק הוא, שהאדם רוצה לראות דווקא את מעלת החברים ולא את חסרונותיהם. לכן, אם הוא רואה חסרון בחבירו, זהו סימן לכך שהחסרון אינו אצל חבירו, אלא בו עצמו, כי הוא פגם באהבת חברים. אי לזאת, הוא צריך להבין: לא החבר זקוק לתיקון, אלא הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך. וכשהוא יתקן את עצמו, אז יראה רק את מעלות חבירו ולא את חסרונותיו.

רב"ש - א'. מאמר 17, חלק א', "בענין חשיבות החברים" 1984