יש שני חלקים בתיקון האדם: 1. תיקון היחסים בין האדם לבורא. 2. תיקון היחסים בין אדם לחברו. ושניהם הם אותו התיקון – עשיית פעולות לשם הבורא. ואין שום הבדל לנברא, אם הוא עובד בשביל חברו, או בשביל הבורא, כי כשהוא משפיע, אין הוא מרגיש למי הוא משפיע, כי כל מה שמגיע מזולתו, מורגש כדבר ריק ובלתי מציאותי עבורו. ולהיפך, כשאדם לומד לאהוב ולהשפיע לזולתו, הוא יוכל להתייחס כך גם לבורא. ואין הבדל בין השפעה לחברו או השפעה לבורא, כי כל הנמצא מחוץ לרצונו של האדם, מחוץ לקבלת תועלת לעצמו - דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע לבורא.