האדם צריך לקבל על עצמו את שליטת הבורא, דווקא כשהוא נמצא במצבו הנמוך ביותר, שלא יכולה להיות שיפלות גדולה מזו. ואז, למרות מצבו, הוא הולך למעלה מהשכל וההרגשה שלו, ואין הוא בונה עליהם את היסודות שלו. זה נקרא שהוא עומד בין שמים וארץ ואין לו על מה לסמוך. וזה נקרא ללכת מעל מהדעת. ואז האדם אומר, שהבורא שלח לו מצב שפל כל כך בכוונה, כדי שדווקא בו הוא יקבל על עצמו את שליטת הבורא. ואז הוא מקבל על עצמו את השליטה הזו, משום שהוא מאמין מעל הדעת, שהמצב שבו הוא נמצא עכשיו מגיע מהבורא, היינו שדווקא הבורא רוצה שהאדם יראה את המצב השפל ביותר שהוא יכול להיות בו בעולם. כך, בכל מצב שלא יהיה, האדם צריך להאמין שהבורא שולט בכל, ובכל הנסיבות. זה נקרא כניעה ללא תנאי.