המדרגה הראשונה בהתפתחות הרוחנית היא עיבור, כשכל התיקון מוטל על המדרגה העליונה. והאדם מבטל את עצמו בכול, כמו שעובר מבוטל ברחם אמו. העובר-האדם מבטל את עצמו בפני האם-העליון, בזה שאין לו שום דעה משל עצמו. הוא חלק מגופה של האם, הוא אוכל את מה שאמו אוכלת, אין לו מחשבות משלו, ואפילו לא מתעוררות בו שאלות, אלא רק ביטול עצמו! הוא לא עולה בשם, הוא אלם. בזמן שהאדם יכול ללכת בעיניים עצומות, באמונה מעל הדעת, הוא נקרא עובר.