בריאת העולמות היה בשביל שיקבל השי"ת מזה תענוג גדול, שיאציל מאיתו נשמות ישראל, וישתלשלו דרך כמה עולמות עד בואם אל העוה"ז, ויתלבשו לבוש חומרי. ומשם ומאותו המרחק הגדול יזדככו ויתקרבו ויתדבקו אליו במחשבתם, באהבתם אותו וקשורים בו, וידמו את עצמם ל- "אין", בהבינם שבאמת בלעדי כח הבורא שבראם ומקיימם, הם- "אין", כקודם הבריאה. אם כן אין בעולם זולת הבורא. ואמר המגיד ממעזריץ', אם הם בדעתם "אין" מחמת דביקות הבורא, נמצא הם מדבקים כל כוחותם במחשבתם בבורא. נמצא הם גדולים מאד, כי הענף בא לשרשו והוא אחדות אחד עם השורש, והשורש הוא א"ס, א"כ הענף ג"כ אין סוף, כי נתבטל במציאות, כמשל טיפה אחת שנפלה לים הגדול ובאה לשורשה, וא"כ היא אחד עם מי הים ואי אפשר להכירה בפני עצמה כלל.