ההפרש בין לשון אסיפה בבני אדם ובין לשון קיבוץ. כתוב "האספו הטהרו", כי אסיפה הוא יותר התאחדות בלב ונפש מלשון קיבוץ, כי קיבוץ שייך בגופים לבד אף שהדעות בלתי מתאחדות, אבל אסיפה בבני אדם הוא בלב אחד ג"כ, והוא אסיפה מבחוץ לבפנים, ששם מתאחדים ביותר. ובכן לשון אסיפה נופל ביותר על הנפשות, כי נפש הוא מלשון רצון והשתוקקות, ואם כל איש ואיש משתוקק לטובת עצמו אף שכולם רוצים דבר אחד, מ"מ עדיין אין זו דעה אחת, שהרי זה רוצה לתועלת עצמותו וזה לטובת עצמותו. אבל אם שלמים וכן רבים משתוקקים למלאות רצון ה', זה נקרא בהחלט התאחדות שלימה, ולזה נאה לקרוא אסיפה בהחלט, ע"י שהכל מתאחדים ברגש נפש עצום מאד לעשות רצון אבינו שבשמים.