אמרו חז"ל על פסוק "מי האיש החכם ויבן את זאת וכו' על מה אבדה הארץ - אמר רב יהודה אמר רב, שאין מברכין בתורה תחילה". והר"ן שם מביא בשם רבינו יונה ז"ל וזה לשונו: דקרא הכי דייק, דעל שלא ברכו בתורה תחילה אבדה הארץ. דאם איתא על עזבם את תורתי כפשטא משמע, שעזבו את התורה ולא היו עוסקין בה, כשנשאל לחכמים ולנביאים - למה לא פרשוהו, והלא דבר גלוי היה וקל לפרש? אלא ודאי עוסקין היו בתורה תמיד, ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים: על מה אבדה הארץ? עד שפירשה הקב"ה בעצמו. שהוא יודע מעמקי הלב שלא היו מברכין בתורה תחילה, כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה, ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה וכו'. עד כאן לשונו. והיינו כנ"ל, שעיקר לימוד התורה וקיום המצוות הוא בכדי להמשיך את גילוי אור פניו למטה. וזה בבחינת "המאור שבה מחזירו למוטב", שזה מתגלה על ידי הבחירה ושעוסקים לשמה. ואז מתקיים כמו שאמר רבי מאיר: "הלומד תורה לשמה מגלין לו רזי תורה" וכו', שזה נקרא שמלכותו ית' מתגלה למטה. וזה ענין "ועשיתם אותם - כאילו אתם עושים אותי".