כתוב "עבדו את ה' בשמחה". ושואל שם בזהר הקדוש, הלא אינו יכול לשמוח, כי לבו נשבר מחמת חטאיו. הא תנינן "לעולם יכנס אדם דרך ב' פתחים, שהם חסד ופחד". היינו בפתח ימין, שהוא בחינת אמונה למעלה מהדעת, שהוא שלם. וזהו השגחה פרטית, וזה "כי חפץ חסד". ופתח השני הוא פחד, היינו גבורה, שמאל, שעל פתח הזה הוא צריך לתת יגיעה ותפילה. וזה נקרא "אדם", משום שיש לו ב' בחינות זכר ונקבה, שהוא שלם וחסר. ואז נקרא עבודתו שלימה.