אפילו בזמן ההכנה, יש מקום שיכול לקבל הארה מלמעלה, אעפ"י שאינו יכול להיות אצלו הארה זו בקביעות, מכל מקום קצת קשר עם רוחניות הוא רווח גדול, כי כל מגע שיש ברוחניות, אין האדם מסוגל להעריך את זה. והקו הימין הזה נקרא "אמת", מטעם שהשלימות נבנה על בסיס של אמת, היינו שאינו אומר שיש לו רכוש גדול בתורה ומצות, היינו הרגשה והשגה והבנה, אלא שאומר כמה שיש לו, זאת אומרת, כמה שנותנים לו מן השמים, אפילו שמרגיש שהוא נמצא במצב יותר גרוע, מכפי מה שקבל מצד החינוך, מכל מקום הוא מחשיב זה למעלה מהדעת, שזוהי חשיבות גדול אצלו, שזכה שיהיה לו קצת מגע עם רוחניות. וכשהוא עובד על זה, היינו שיסתפק במיעוט ושיהא שמח בחלקו, ורוצה לתת כבוד לתורה ומצות כאילו היה מרגיש טעם, בבחינת ידיעה והרגשה אמיתית שאז גם הגוף מסכים לעבודה זו, שזה נקרא, ש"גם אויביו ישלים אתו", מה שאם כן כשהוא צריך לעשות למעלה מהדעת אז הגוף מתנגד לעבודה זו, לכן נקרא זה "עבודה של אמת", היינו שרואה את מצבו האמיתי, ומכל מקום הוא מתגבר על זה, כאילו היה זה בידיעה, זה נקרא קו ימין. וכל זה הוא מטעם שרוצה לתת כבוד לתורה למעלה מהדעת, והגם שנראה כאילו הוא בונה זה על בנין של דעת, שהוא אומר שיש הרבה אנשים שאין להם שום שייכות לתורה ולמצות, אם כן השכל מחייב שיש לו כבר עם מה לשמוח, כיון שיש לו רכוש ולאנשים אחרים אין רכוש כזה, זה נכון, אבל להגיד שזה הוא דבר חשוב שכדאי לשמוח עם זה, הוא צריך כבר לבחינת מעלה מהדעת. וזה נקרא "שמחה של מצוה", היינו שבנוי על יסוד של אמונה, ואז הוא יכול לשיר ולרקוד, והכל אמת, משום שהוא למעלה מהדעת.