שאומר, כמה שיש לו, זאת אומרת, כמה שנותנים לו מן השמים, אפילו שמרגיש שנמצא במצב יותר גרוע ממה שקבל מחינוך, מכל מקום מחשיב למעלה מהדעת, שזוהי חשיבות גדולה אצלו, שזכה, שיהיה לו קצת מגע עם רוחניות. ושעובד על זה, שיסתפק במיעוט, ושיהא שמח בחלקו, ורוצה לתת כבוד לתו"מ כאילו היה מרגיש טעם בידיעה והרגשה אמיתית, שאז גם הגוף מסכים לעבודה זו, שזה נקרא, ש"גם אויביו ישלים אתו". משא"כ כשהוא צריך לעשות למעלה מהדעת, אז הגוף מתנגד לעבודה זו. לכן נקרא זה "עבודה של אמת", שרואה מצבו האמיתי, ומכל מקום מתגבר על זה, כאילו היה זה בידיעה, זה נקרא קו ימין. וכל זה הוא מטעם, שרוצה לתת כבוד לתורה למעלה מהדעת, והגם שנראה כאילו בונה זה על בנין של דעת, שאומר שיש הרבה אנשים, שאין להם שום שייכות לתו"מ, אם כן השכל מחייב, שיש לו כבר עם מה לשמוח, כיון שיש לו רכוש ולאנשים אחרים אין רכוש כזה. זה נכון, אבל להגיד שזה הוא דבר חשוב, שכדאי לשמוח עם זה, הוא צריך כבר למעלה מהדעת. וזה נקרא "שמחה של מצוה", שבנוי על יסוד של אמונה. ואז הוא יכול לשיר ולרקוד, והכל אמת, משום שהוא למעלה מהדעת.