"ב' כתובים, המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם". ב' קצוות של הסולם הפוכים זה מזה. אחד "מוצב ארצה", שפלות, רואה בתוך הדעת שמרוחק מה', היות שמשוקע באהבה עצמית, שזהו שינוי צורה. ומצד הב' "וראשו מגיע השמימה", כאילו יש לו שלימות גמורה, שמח בחלקו כאילו הוא רק בשמים, ואין לו שייכות לארציות, שזה נקרא "הסולם עומד בשיפועו". ז"ש "שני כתובים, המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם". זה קו האמצעי. שב' קוים מולידים כתוב השלישי, הקב"ה. כמ"ש "שלושה שותפים באדם, הקב"ה אביו ואמו. אביו מזריע הלובן, אמו מזרעת אודם, והקב"ה נותן בו רוח ונשמה".