"לעולם יקדים אדם תפלה לצרה". אין האדם נכנס לעבודת השמאל מטרם שעבד מקודם בימין, שלימות. שלא חסר לו, אלא משבח לה' שנתן לו קצת אחיזה בעבודת ה', ואח"כ נכנס לעבודת השמאל. אז רואה, שנמצא בצרה, שאין לו תורה ועבודה שמתאים לעובד ה'. ומרגיש שמרוחק מאהבת ה', לעבוד בשבילו, לעבוד רק בכוונה להשפיע נ"ר לה'. ורואה איך הגוף מתנגד לזה. ולא רואה, שפעם יוכל לעשות משהו להשפיע. נמצא, בזמן שנכנס בשמאל, בחינת "צרה", ואין לו עצה אלא לתת תפלה לה', שה' יעזור לו, שיתן לו רצון להשפיע, "טבע שני", אז תפלה מעומק הלב, וה' שומע תפלתו.