צריך לעסוק בתורה ביום ובלילה, שלילה ויום צריכים להיות שוים אצלו. מצב השלימות, שנקרא "יום", ומצב הבלתי שלימות, שנקרא "לילה", צריכים להיות בשוה. שאם כוונתו לשם שמיים, מסכים שרוצה לעשות נ"ר ליוצרו. ואם ה' רוצה, שהוא ישאר במצב הבלתי שלימות, הוא גם כן מסכים. והסכמה מתבטאת בזה, שמקיים עבודתו כאילו זוכה לשלימות. זה נקרא מסכים, שהיום והלילה שוים אצלו. מה שאין כן אם יש הבדל, בשיעור ההבדל יש פירוד. ועל פירוד יש אחיזה לחיצונים. לכן אם מרגיש הבדל, צריך לתת תפילה, שה' יעזור לו, שלא יהיה הבדל. ואז יזכה לשלימות.