כתוב "האספו הטהרו". דהנה ההפרש בין לשון "אסיפה" בבני אדם ובין לשון "קיבוץ", כי לשון אסיפה הוא יותר התאחדות בלב ונפש מלשון קיבוץ, כי קיבוץ שייך גם בגופים לבד, אף שהדעות בלתי מתאחדות, אבל לשון אסיפה בבני אדם הוא בלב אחד ג"כ, והוא לשון אסיפה מבחוץ לבפנים ששם מתאחדים ביותר. ובכן לשון אסיפה נופל ביותר על הנפשות, והיינו כי נפש הוא מלשון רצון והשתוקקות, ואם כל איש ואיש משתוקק לטובת עצמו, אף שכולם רוצים דבר אחד, מ"מ עדיין אין זו דיעה אחת, שהרי זה רוצה לתועלת עצמותו וזה לטובת עצמותו. אבל אם שלמים, וכן רבים משתוקקים למלאות רצון אביהם שבשמים, זה נקרא בהחלט התאחדות שלימה, ולזה נאה לקרוא אסיפה בהחלט. ולפי"ז מובנים דברי המדרש "האספו הטהרו", כי להיות יצדק בהם לשון אסיפה, אי אפשר אלא ע"י שהכל מתאחדים ברגש נפש עצום מאד לעשות רצון אבינו שבשמים.