"קהילה קדושה". הכוונה על כמה פרטים, שנתאספו ונתחברו להיות חטיבה אחת. ואח"כ ממנין ראש הקהל, וכדומה. וזה נקרא "מניין" או "עדה". שלכל הפחות צריך להיות עשרה אנשים, אז יכולים לומר "קדושה" בתפילה. ועל זה אמרו בזוהר הקדוש "כל בי עשרה, שכינתא שריא". שפירושו הוא, שבמקום שיש עשרה אנשים, כבר יש מקום להשראת השכינה.