המצטער עם הצבור, ומרגיש צרות הכלל, כצרה פרטית של עצמו. הוא זוכה לראות בחינת גילוי שכינה בשלימות, כי חסרונו חסרון כללי. לכן גם השפע קדושה, היא כללית.