וידוע שהשי"ת הוליך עם בני ישראל במדבר ארבעים שנה, כדי להעלות הניצוצות הקדושות שנפלו שם, והיו צריכים קודם נסיעתם להזדכך נפשם, שבלתי יכשלו במצודת היצר הרע בדרך. ובנסיעה ראשונה ממצרים עדיין לא היה להם השגה זאת, להזדכך נפשם ולשוב בתשובה קודם נסיעתם, אך הנסיעה הראשונה היה על ידי משה ואהרן, שהמה תיקנו בתפלתם, שנסיעתם תהיה זכה וברורה בדרך הישר, להעלות הניצוצים הקדושים, על כן נאמר ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם, כי ההוצאה הראשונה היה על ידי משה ואהרן שהם תקנו בתפלתם, שהדרך יעלה לרצון, שיהיה זך וברור. אך אחר כך, שבני ישראל באו גם כן להשגה זו, שצריכים להזדככות קודם יציאתם, והזדככו עצמם קודם כל נסיעה, וכאשר נזדככו יותר קודם כל נסיעתם, היה הנסיעה יותר ברור וזיכוך להעלות הניצוצות קדושות, וכאשר לא הזדככו עצמם כל כך, לא היה הנסיעה כל כך זך וברור. על כן אמר הכתוב ואלה מסעיהם למוצאיהם, רצה לומר שהנסיעה היתה ברור כערך יציאתם, באם נזדככו יותר קודם הנסיעה, היה הנסיעה יותר ברור וזיכוך, והיינו הנסיעה היה לפי מוצאיהם.