מי שהגיע לעבודת ה' באמת ולומד התורה לשמה, אז כל המניעות מעולם הזה נחשבו אליו כתבן ושער, ואין צריך לייגע את עצמו בעבודה גדולה נגד מניעות או בתפלה נגד המחשבות, אבל העיקר העבודה אצלו שיהיה יכול לשפוך נפשו לפני ה' בדביקות גדול, באהבה ושמחה וחיבה, על זה הוא מייגע את עצמו, זה הוא הר הגדול לפניו, שיהיה יכול לבוא לזה באמת ובתמים. ומשם יתבאר זה הרמז בפסוק "ה' אלקינו דִּבֶּר אלינו בחורב" פירוש, שלמדו וקיבלו משם התורה כולה, וזה שכתוב "רב לכם שֶׁבֶת בהר הזה", פירוש, שאל תאמרו על כל דבר מניעה שהוא הר, ואל תייגעו ותעבדו עליו בעבודה גדולה, אלא שתשחקו עליו וידמה בעיניכם כתבן וקש ושער, רק על מה תייגעו את עצמיכם, אלא על הר זה כמ"ש "פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי", פירוש, האמורי הוא מלשון אמירה וגם לשון חיבה, פירוש, שעל זה ההר שהוא הר גדול האמורי, שתוכלו לאמור אמירה לפני ה', שיהיה בלשון חיבה ובדביקות ושמחה, אל זה ההר פנו וסעו לכם, על זה צריך לייגע את עצמו בעבודה גדולה, לבוא לזה באמת ובתמים.