צריכין ישראל להיות התחברותם ואחדותם עם הצדיק, ועי"ז הצדיק נאזר בגבורה לבטל הדינים מהם ולהשפיע להם. וזהו "ויחן שם ישראל נגד ההר ", נאמר "ויחן" לשון יחיד כפרש"י, שהיה באחדות כאיש אחד, זה היה התנגדות "נגד ההר", נגד הדינים הנקראים "הר", להמתיק אותם, "ומשה עלה אל האלהים" להמתיקם בשורשם. וזהו "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל", דהיינו שהיה משה מדבר ב'דבור', שהוא קשות וגבורה, בשביל כל ישראל. "בערבה", דהיינו בכל המקומות שחטאו והיו צריכין לרחמים לבטל הדינים מהם, ביטל אותם משה מהם ע"י גבורותיו. "בין תופל ולבן", "תופל" הוא לשון התחברות, דהיינו ע"י התחברותם, היה פועל להם לבטל הדינים מהם.